עקירת שיניים היא טיפול לא נעים אבל הכרחי כשיש שיניים שסובלות מנזק חמור, ועלולות לגרום נזקים עוד יותר נרחבים אם יישארו בפה. לאחר העקירה, כשבפה חסרות שיניים, הקושי ללעוס והמבוכה בכל פעם שרוצים לחייך ממחישים עד כמה כל שן משמעותית. באופן טבעי מתעורר רצון לבצע השתלת שיניים, ובכתבה זו תמצאו פרטים לגבי הסוגים העיקריים של השתלים הקיימים כיום.
שתלים אנדוסטאליים
השתלים הנפוצים ביותר הם שתים אנדוסטאליים. המאפיין העיקרי שלהם הוא המיקום שלהם, בתוך עצם הלסת. לאחר ההשתלה, השתל עובר תהליך איחוי עם העצם הטבעית ושניהם הופכים בעצם ליחידה אחת. בהתאם מובטחת לכתרים מקסימום תמיכה וסיכויי ההצלחה של התהליך גבוהים מאוד. בדרך כלל החומר שממנו עשוי שתל אנדוסטאלי הוא טיטניום, ויש גם שתלים אנדוסטאליים מזירקוניה (חומר שמתאים גם לכתרים מרשימים ויציבים).
שתלים תת פריאוסטיאליים
סוג נוסף של שתלים לשיניים, נדיר יחסית, הוא שתל תת פריאוסטיאלי. המאפיין הבולט שלהם הוא גם כן המיקום: מעל לעצם הלסת ומתחת לרקמת החניכיים. השתלים התת פריאוסטיאליים מתאימים למטופלות ומטופלים עם עצם שלא יכולה לתמוך בשתלים האנדוסטאליים (מפני שהיא לא עבה ולא צפופה מספיק).
שתלים זיגומטיים
שתל זיגומה הוא עוד פתרון אפשרי עבור אנשים שזקוקים לשיקום פה כשעצם הלסת לא עומדת בקריטריונים של השימוש בשתלים אנדוסטאליים. שתלים זיגומטיים ממוקמים בעצם הלחי (שנקראת זיגומה, ולכן מן הסתם שהו גם השם של השתלים). המאפיין הבולט שלהם הוא אורכם, בין 30 מ"מ ל-52 מ"מ, כדי שאפשר יהיה להלביש עליהם את הכתרים. בחלק מהמקרים ניתן להרכיב על גבי שתל זיגומה כתר זמני בסמוך ליום ההשתלה.
איך נבחר סוג השתלים המתאים?
כאמור, השיקול העיקרי בבחירת סוג השתלים שישמשו לשיקום הפה הוא מצבה של עצם הלסת. שיקול שני הוא היקף ההשתלה הדרוש, כלומר כמה שיניים חסרות. רופא השיניים שמוביל את התהליך לוקח בחשבון גם שיקולים אסתטיים, בעיקר סביב בחירת הכתרים אם כי גם כשבוחרים את השתלים שמהווים בסיס לכתרים ייתכן צורך להתייחס למראה.
